הגנה על בריאות הציבור מפני השפעות של שאריות חומרי הדברה במזון היא הכרחית בכל מקום. בישראל הדבר נכון ביתר שאת לאור הצריכה המרובה של ירקות בדיאטה הממוצעת של ילדים ומבוגרים כאחד.
הצריכה הגבוהה של פירות וירקות מגבירה את הצורך בשמירה על התוצרת החקלאית נקייה ממזהמים, באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור. לשם כך, חיוני לקבוע הסדרים ותקנות שיוודאו כי רמות השאריות של חומרי הדברה במזון נמוכות ויספקו הגנה על בריאות הציבור.
שני המשרדים האמונים על קביעת תקנות ואכיפתן הם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות. הראשון אחראי על התוצרת הטריה בשדה ועד לשיווק שלה, והשני אחראי על התוצרת החל מנקודת השיווק. כדי להבטיח תוצרת תקינה ובטוחה, נדרשות תכניות פיקוח ואכיפה יעילות ומקיפות של שני משרדי הממשלה תוך שיתוף פעולה ביניהם.
למרבה הצער, נכון להיום אין זה המצב. שיעור החריגות של חומרי הדברה במזון גבוה מאוד ביחס למצוי בעולם, ועלול לחשוף את הציבור לחומרי הדברה ברמה מסוכנת.
ישנם כשלים רבים לאורך השרשרת המסדירה את תחום חומרי ההדברה בישראל – החל ברישום חומרים, בחוסר הסדרת העיסוק של מדבירים בחקלאות וכלה בפעולות פיקוח ואכיפה חסרות ולא אפקטיביות.
בשל המצב הזה, שעשוי להעמיד בסיכון בריאותי מיליוני צרכנים בארץ, החלטנו לבדוק מה מצב הפיקוח והאכיפה, והאם הפירות והירקות שמגיעים לצלחת שלנו בטוחים. במקביל, ניסחנו שורת פעולות ושינויים שיש לבצע כדי שנוכל להיות בטוחים שהסלט שלנו לא מכיל שאריות של חומרי הדברה מסוכנים.
הנה המצוי כיום מול הרצוי:
| מצוי | רצוי | |
| תכנית אכיפה כוללת עם יעדים, פעולות ומדדים להצלחה | משרד החקלאות: איןמשרד הבריאות: אין למיטב ידיעתנו | תוכנית בעלת יעדים ברורים, פעולות, מדדים להצלחה, שיתוף פעולה עם המשרד המקביל וניהול משותף של מאגר מידע הכולל נתוני הפיקוח. |
| תכנית דיגום שנתית של תוצרת טרייה | משרד החקלאות: מאד בסיסית וכוללת רק מספר בדיקות כולל לביצוע לפי אזור.משרד הבריאות: קיימת תכנית המבוססת על מוצרי מזון הנצרכים רבות על ידי הצרכן הישראלי עם שימת דגש על מוצרים בעלי פוטנציאל גבוה להמצאות חומרי הדברה וכן מוצרים בהם נצפו חריגות בשנים קודמות. | תכנית דיגום מפורטת ומייצגת את התוצרת הנצרכת ביותר, במיוחד על ידי ילדים, שבודק תוצרת בה נמצאו חריגות בעבר, כוללת דיגום חוזר במשקים בהם נמצאו חריגות ושמייצגת את כל האזורים בישראל. |
| אחוז עמידה בתכנית הדיגום | משרד החקלאות: 60%משרד הבריאות: עמידה בתכנית של 800 עד 1000 בדיקות בשנה[1] | 100% |
| וידוא כי התוצרת עומדת בדרישות התקנות טרם קטיף או שיווק | רק במסגרת יוזמות פרטיות | חובה כלל ארצית שכל חקלאי יבדוק את התוצרת לפחות פעם בעונה לוודא עמידה בתקנות טרם קטיף. כמו כן, בדיקה מייצגת של התוצרת המיובאת. |
| אחוז חריגות מהתקן | 12% – 15% | 3%> |
| מספר פקחים ייעודיים | משרד החקלאות: 1>משרד הבריאות: בכל לשכה מתוך 7 הלשכות ישנם מספר פקחים. | מעל 10 |
| זמן המתנה מהדיגום ועד לקבלת תוצאות מהמעבדה | משרד החקלאות: עד חודשייםמשרד הבריאות: 1-97 יום, ממוצע של 4.7 יום[2] | יומיים |
| עונשים/קנסות על חריגה | משרד החקלאות: קנס של 2,500 ₪ על כל חריגה, כאשר הוכח כי יש קשר בין פעולה של החקלאי לבין החריגה.משרד הבריאות: כיום הקנס עומד על 1000₪ אולם גובה הקנס עתיד לעלות לאור חקיקת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע”ה-2015. | העלאת גובה הקנס כך שיהיה בעל אפקט הרתעתי. כמו כן, מניעת שיווק ממשק שנמצאה בו חריגה עד ביצוע פעולות מתקנות והוכחת עמידה בתקנים. |
| עקיבות – רישום ומעקב אחר כל התשומות ששימשו לגידול התוצרת וכן על כל שלבי השיווק של התוצרת | איןמשרד הבריאות מנסה לקדם | עקיבות אחר התהליך כולו- מהשדה ועד לצלחת. |
| חובת ניהול יומן הדברה והגשתו לרגולטור | אין | יש |
| תיאום בין המשרדים | לא קיים בצורה מספקת. כאשר קיים מידע אודות זהות החקלאי ממנו שווק תוצרת חריגה, משרד הבריאות מודיע על כך למשרד החקלאות. | נדרש כבר בתכנון האסטרטגי של האכיפה וניהול הסיכונים, תוכניות עבודה משותפות, פיקוח ואכיפה משולבים, גם באמצעות עקיבות. |
