שיקום ים המלח הוא אינטרס בעדיפות עליונה.
חשיבותו של ים המלח ומצבו החמור מובילים למסקנה אחת – עלינו לעשות ככל שניתן על מנת לעצור את ירידת מפלס האגן הצפוני ולפעול לשיקומו של פלא הטבע הזה. על הממשלה לקבל החלטה לפיה שיקום ים המלח הוא אינטרס בעדיפות עליונה, וברור כי הצעד הראשון בדרך לשיקום הים הוא ההחלטה שלא לחדש את הזיכיון הנוכחי, ועם סיומו בשנת 2030 יש להפסיק מיד את שאיבת המים מהאגן הצפוני.
שנת 2030 ותום הזיכיון מהווים הזדמנות להכנה וליישום תכנית כוללת לשם הצלת ים המלח ולקבלת החלטות מעבר לשאלת עתיד הזיכיון. על התכנית להתבסס על בחינה רחבה ובלתי תלויה, שתבחן את כלל ההיבטים ותשלים את יישום החלטת ממשלה 2863 הקובעת כי “קידום עתיד ים המלח מחייב עריכת בדיקות מעמיקות בסוגיות שונות הנוגעות להשלכות הכלכליות, הסביבתיות, הלימנולוגיות והגיאולוגיות בכל הנוגע לעתיד ים המלח וסביבתו. במסגרת זו יש גם צורך לבחון אפשרויות ודרכים להתמודדות עם בעיית ירידת המפלס”.
יחד עם הפסקת הכרייה, על המדינה לפעול כבר כיום כדי להכין תכנית רחבה לשם שיקום ארוך טווח של שני אגני הים, ושל אזור ים המלח בכללותו. הפסקת כריית המינרלים בים המלח היא צעד הכרחי להצלת ים המלח, אך הוא אינו מספיק. לכן, על אותה תכנית לבחון מספר היבטים נוספים שבמרכזם החזרת זרימת מימי הירדן ושיקום האזור כולו מנזקי העבר.
הפסקת הכרייה היא הצעד הראשון לקראת פתרון כולל לעתיד ים המלח. עם זאת, במידה ועמדה זו לא תתקבל, יגיש הארגון לשולחן הצוות שבוחן את פעולות הממשלה לקראת סיום הזיכיון את התייחסותו בנוגע להסדרים הנדרשים במידה ויוחלט על המשך הכרייה. בבסיס הסדרים אלה עומדים ביטול חוק הזיכיון ואסדרת תחום כריית המינרלים על ידי מנגנוני פיקוח וביקורת.
במידה והכרייה תימשך, יש לקיים מנגנונים שיבטיחו כמה דברים:
- מניעת ירידת מפלס האגן הצפוני בשל פעילות תעשייתית.
- החלת עקרונות החוק הישראלי על בעלי הזיכיון העתידיים (בניגוד למצב כיום בו חוק הזיכיון מחריג את מפעלי ים המלח מכמה חוקים).
- מנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו את השמירה על האינטרס הציבורי.
- תכנית כוללת לשיקום ים המלח וסביבתו.
כמו כן, במידה והמדינה תחליט להמשיך את הכרייה בים המלח, יש לנצל את הליך בחירת הזכיין החדש כדי להגן על הסביבה, ולעגן בהליך בחירת המפעיל העתידי פעולות לשיקום ים המלח והאזור. ניתן לשקול, בין היתר, אימוץ מנגנון של רכישת הזיכיון במחיר מוזל בתמורה לפעולות שיקום על חשבון הזכיין, שיזכה לאחר שיציג את התכנית הטובה ביותר לשיקום ים המלח.
בנוסף, לאחר שנים בהן אפשרה מדינת ישראל להרוס את ים המלח, ניסחנו שתי הצעות חוק להצלת האזור שקודמו ע”י ח”כ דב חנין. הצעת החוק הראשונה: “הגנת ושיקום ים המלח” עוסקת בנזקים שגרמו מפעלי ים המלח לאזור לאורך השנים, ומחייבת את המפעלים לשקם את הנזקים ולמנוע פגיעה סביבתית עתידית. הצעת החוק השנייה: “מיסוי ריווחי תוצרים” מים המלח מעלה את אחוז התקבולים שישולמו למדינה עבור השימוש במחצבי הטבע של ים המלח.
הצעת החוק ‘הגנה ושיקום ים המלח’
הצעת חוק זו קובעת הוראות להגנה על ים המלח ושקומו.
עיקרי הצעת החוק:
- הכנת תוכנית לאומית לצורך השבת מים לאגן הצפוני של ים המלח– שמטרתה למנוע הידרדרות נוספת בנסיגת המפלס בהתאם לחלקה של מדינת ישראל בנסיגה. כמות המים שתושב תיקבע בהתחשב במצב משק המים במדינת ישראל, במקורות המימון ובהשלכותיה הסביבתיות.
מנגנון פיקוח של השר להגנת הסביבה על הקף שאיבת המים של מפעלי ים המלח מהאגן הצפוני של ים המלח, במטרה לצמצם את הנזקים הנגרמים לאגן זה כתוצאה משאיבת המים לצרכים תעשייתיים, תוך שמירת אפשרותם של המפעלים להפיק מינרלים מים המלח.
הגבלות על הקמת מתקני תשתית תעשייתיים שתוצאתם פגיעה בלב השמור של ים המלח, כדוגמת: נחל צאלים ואזור עין גדי.
הטל שנתי שיוטל על מפעלי ים המלח על נזקי פעילותם באגן הצפוני, שיופנה לטובת קרן לשיקום האזור.
חידוש הזיכיון– עמידה בתנאים סביבתיים כתנאי לחידוש הזיכיון של מפעלי ים המלח.
ביצוע הקציר– הצעת החוק מחייבת את מפעלי ים המלח לבצע קציר ולממן אותו במסגרת עיקרון “המזהם משלם”.
הצעת החוק: ‘מיסוי ריווחי תוצרים מים המלח’
עיקרי הצעת החוק:
- קביעת גובה התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח בעבור השימוש במשאב הטבע הלאומי, 10% תמלוגים מעל ייצור של מיליון טון אשלג בשנה.
היטל ייעודי – תשלום היטל ייעודי בגובה 80% מהרווחים. - מנגנוני פיקוח על גובה התמלוגים – שנועדו להבטיח כי בעל הזיכיון מעביר למדינה את מלוא התמלוגים המגיעים עבור השימוש בכלל התוצרים המופקים מים המלח.
אנו ממשיכים כיום בפעולותינו השונות לטובת שימור אזור ים המלח ומערכות החיים הייחודיות שבו על פני האינטרס הכלכלי – תעשייתי. אנו עוקבים אחר רשויות המדינה ופיקוחן על המשך שיקום ים המלח ואחר ביצוע הקציר, התוואי לקציר והעברת תחנת השאיבה של מפעלי ים המלח לאגן הצפוני.