חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע”ו-2015 ביקש להסדיר את סוגיית ההגנה על הציבור בכל הנוגע לצריכת מזון, ולהבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, על דרך של חקיקה מתקדמת ורחבה, כנהוג במדינות המפותחות בעולם. יחד עם זאת, ועל אף מטרות החוק, החוק לא מתייחס לשיטת קביעת רמות השאריות של חומרי הדברה המותרת במזון (MRL’s), אינו מפרט אותה, ואינו מבטיח את קביעת ה- MRL’s באופן אשר מגן בצורה מיטבית על כלל האוכלוסייה ועל קבוצות ייחודיות המצריכות הגנה ייחודית, כגון תינוקות וילדים.
לאור זאת, ובדומה להסדרים הקיימים במדינות המפותחות בעולם, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את העקרונות על פיהם ייקבעו הרמות המרביות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, כך שיבטיחו הגנה על בריאות הציבור כולו, לרבות הגנה על קבוצות רגישות באוכלוסייה.