ישראל היא שיאנית בזבוז המזון וזה רע לחוסן הלאומי שלנו

נכתב ע״י ATD   |   12 מרץ, 2020   |   חדשות
ישראל היא שיאנית בזבוז המזון וזה רע לחוסן הלאומי שלנו

ישראל היא שיאנית בזבוז המזון וזה רע לחוסן הלאומי שלנו. כשליש! מכלל המזון הנרכש בחנויות מושלך לפח.

עמית ברכה מנכ”ל אדם טבע ודין: ” דווקא תקופה זו של חוסר וודאות באשר לזמינות המזון על המדפים שלנו, חשוב לזכור שביום יום אנחנו זורקים 40% ממה שאנחנו קונים. ישראל היא שיאנית הבזבוז העולמי. זה רע לחוסן הלאומי שלנו.

עתות חירום כאלו חייבות להזכיר לנו לקנות רק מה שצריך, להפחית במקור ולשנות את הרגלי הצריכה. קניה נבונה לא פוגעת באיכות החיים. קניה נבונה תוביל להפחתת ניצול חומרי הגלם הנדרשים לייצור, להפחתת הפסולת הפוגעת בכולנו, להפחתת הפגיעה במשאבי הטבע ולבסוף –  גם לחיסכון כלכלי משמעותי לכולנו.

    הנתונים:

  • כ-1.6 מיליון טון ירקות ופירות מושלכים לפח האשפה או נשארים בשדה ואינם נאכלים כלומר כ-43% מכלל תוצרת הירקות והפירות אובדת בדרכה לצרכן או אצל הצרכן עצמו.
  • פסולת הירקות והפירות מסתכמת ב-834,000 טון לשנה כלומר כ-34% מהצריכה (כולל קליפות וחלקים בלתי אכילים)
  • רוב הפחת (ירק או פרי שנפסלו לשיווק רגיל למרות שהם כשירים למאכל) נוצר בתחילת השרשרת, אצל החקלאי, ובסופה – אצל הצרכן.
  • מעל 100,000 איש במדינת ישראל מוגדרים כ”זקוקים לסיוע מבחינה תזונתית”    
  • ניצול 5% מן הפחת יאפשר לספק את צריכת הירקות והפירות הנדרשת עבור נזקקים אלו.
  • הפחת הממוצע לנפש הוא כ- 212 ק”ג ירקות ופירות בשנה
  • ערך כספי של כ-7,146,273,000 ₪ (כלל הפחתים מהשדה לצרכן על בסיס מחיר השוק לצרכן)
  • פחת צרכני בלבד הוא כ-106 ק”ג ירקות ופירות לאדם לשנה בשווי כ-445 ₪ /נפש.
  • גם אם נניח שרק 65% מהפחת הצרכני הוא חלקים אכילים, ההשלכות הכלכליות למשק הישראלי . סך הערך של ירקות פירות המתבזבזים לאורך כל שרשרת הערך מגיע למיליארדי שקלים בשנה.

בזבוז מזון במגזר העיסקי: דו”ח אדם טבע  ודין קובע: המגזר העסקי בישראל (מסעדות, מלונות, שווקים) מייצר 2.4 מיליון טון פסולת אורגנית בשנה המושלכת ללא טיפול      ראוי. הפסולת האורגנית כוללת כמות אדירה של אוכל שנזרק ויכול היה לשמש למטרות אחרות כמו מזון לנזקקים.

הנזק הכלכלי: 3 מיליארד שקל בשנה.

פסולת אורגנית מוסדית

הפסולת האורגנית היא הרכיב המשמעותי ביותר בפסולת המוניציפאלית, הן מבחינה כמותית (כ-40%) והן מבחינת המחיר הסביבתי שלה. לצד זאת, גם מדובר בזרם הפסולת המורכב ביותר לטיפול. הקושי העיקרי טמון ברתימת הציבור לשיתוף פעולה והשגת זרם נפרד ונקי שניתן לייצר ממנו מוצר בעל ערך – קומפוסט ברמה חקלאית. אלא שישנו סקטור שלם שעד כה לא זכה לתשומת לב מספקת: המגזר המסחרי-מוסדי. בבתי המלון, במרכולים, בשווקים, בחדרי אוכל מרכזיים ובענפים נוספים נוצרת כמות אדירה של פסולת אורגנית בעלת פוטנציאל מיחזור גבוה, שחלק לא מבוטל מתוכה הוא מזון ראוי למאכל שניתן למנוע את בזבוזו במקור. בניגוד למשקי הבית, בגוף עסקי או מוסדי ניתן לרוב להפריד את הפסולת בקלות יחסית, בעלויות נמוכות ולייצר זרם איכותי ונקי של פסולת אורגנית למיחזור. הפרדת הפסולת במגזר המסחרי-מוסדי אף צפויה להגביר את הכדאיות הכלכלית בהקמת והפעלת מתקני טיפול מתקדמים, ולסייע ביצירת שוק פסולת מתקדם. עובדות אלה הובילו את המשרד להגנת הסביבה לכלול את קידום ההפרדה במקור של פסולת אורגנית מסחרית-מוסדית באסטרטגיה הממשלתית לפסולת עירונית לשנת 2030.

לפרטים נוספים:

“כדור הארץ הוא המכנה המשותף של כולנו.” – וונדל ברי