זיהום אוויר

זיהום האוויר, הרוצח השקט.

אחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר בעולם המודרני היא זיהום האוויר. כלי הרכב המציפים את כבישי הארץ, וייצור חשמל פעילות תעשייתית ענפה גורמים לפליטת אלפי טונות של חומרים מזהמים לאוויר, שחלקם הגדול הם רעלים מסוכנים. מחקרים מדעיים רבים המתפרסמים מדי יום ומזה עשרות שנים, מצביעים בבירור על נזקים בריאותיים קשים הנובעים כתוצאה מזיהום האוויר, החל מהחמרה או גרימת מחלות כגון אסטמה, דלקות בדרכי הנשימה, מחלות לב וסרטן, ועד לתמותה בטרם עת. עם זאת, כולנו רוצים לחיות ברמת חיים גבוהה – טיסות לחו”ל, רכב פרטי, מוצרי חשמל –  אך גם לנשום אוויר נקי וליהנות מבריאות ומסביבה נאותה. גם אלה וגם אלה מרכיבים את איכות החיים שלנו, אך לא נוכל להשיג הכול יחד, כיוון שאי אפשר לחיות באורח חיים מודרני ללא גבולות יחד עם אוויר צח ברמה של ימי קדם.

נצטרך להחליט על איזונים ועל רמות רצויות של כל אחד מהדברים שאנו רוצים. גם חוק אוויר נקי, שעבר בשנת 2008 ביוזמה של אדם טבע ודין, אינו יכול “לרבע את המעגל”, אך הוא נותן כלים להסטת שיווי המשקל שקדם לו לכיוון סביבתי יותר. ההסכמה החברתית שעיגן חוק אוויר נקי אומרת שצריך להחמיר יותר בתקנים לעומת הגישה שהייתה נהוגה קודם, לפקח יותר על התעשייה, לדרוש את הטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת פליטות, להנהיג תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, ליצור תכניות להפחתת זיהום האוויר מתחבורה וכדומה.

מידע על זיהום האוויר נחלק באופן בסיסי לשני סוגים: מידע על הפליטות ומידע על הריכוזים בסביבה. הפליטות מציינות את הכמויות של החומרים המזהמים השונים שנפלטים ממקורות הפליטה השונים (כגון תעשייה, תחבורה, ייצור חשמל, ועוד). הפליטה יכולה להתרחש במקומות שונים ובזמנים שונים, והיא מהווה מדד למידת ה”לחץ” שאנו מפעילים על הסביבה. לאחר הפליטה מתפזר הזיהום בסביבה, והאוויר נמהל. גם הזיהום מתערבב, ובמקום מסוים יכול להימדד זיהום ממקורות פליטה שונים. מידע על ריכוזים בסביבה מציין את ריכוז המזהמים השונים שנמדדים במקום מסוים ובזמן מסוים, ובסופו של דבר הוא הקובע את מידת החשיפה שלנו לזיהום ואת מידת הנזק. ככל שריכוז המזהמים יהיה גבוה יותר וזמן החשיפה יהיה גדול יותר, הנזק יהיה גדול יותר.

מקורות הפליטה הגדולים ביותר של תחמוצות חנקן הם ייצור חשמל, תחבורה ותעשייה. עבור תחמוצות גופרית, שני מקורות הפליטה המשמעותיים ביותר הם ייצור החשמל והתעשייה. תרכובות אורגניות נדיפות ללא מתאן נפלטות בעיקר שימוש ביתי, תעשייה, תחנות תדלוק ותחבורה. עבור בנזן מקורות הפליטה הגדולים ביותר הם תחבורה, תחנות תדלוק ושריפת פסולת צמחית.

זיהום אוויר מייצור החשמל:

בעשור האחרון התרחש תהליך של הגדלת חלקו של הגז הטבעי והקטנת חלקם של הפחם והדלקים הנוזליים המזהמים יותר. באופן זה הפליטות פר קוט”ש חשמל מיוצר הן קטנות יותר. עם זאת, אנו מייצרים יותר קוט”שים בשל הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכה. בסופו של דבר, מה שאנו נושמים לריאות הוא זיהום האוויר הכולל ולא זיהום האוויר הסגולי (הפליטה פר קוט”ש). לפיכך, לצורך הפחתה משמעותית של הפליטות מסקטור זה יש צורך במקביל לשימוש העכשווי בגז טבעי ולסגירת יחידות הייצור הפחמיות, להגדיל במידה משמעותית ביותר את ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים (בעיקר מאנרגיית שמש ורוח) שהוא כיום דל ביותר, ולהגיע לרמה משמעותית של התייעלות וחיסכון באנרגיה.

בנוגע לתעשייה, גם כאן החלה הסבה לגז טבעי של מקורות אנרגיה פנימיים של התעשייה. יש צורך להמשיך תהליך זה ובמקביל גם כאן ליצור מקורות אנרגיה מתחדשים ולבצע פרויקטים של התייעלות וחיסכון. במקביל יש להגביר את האכיפה והפיקוח על מנת לוודא עמידה קפדנית בתקני הפליטה.

זיהום אוויר מתחבורה:

חלקה הוא גבוה ביותר בעוגת פליטת מזהמי האוויר. יש לזכור כי חלקה של התחבורה בסך הפגיעה הבריאותית הנגרמת מזיהום אוויר גדול יותר מחלקה בסך הפליטות כיוון שהפליטות מתחבורה מתרחשות בגובה נמוך (בניגוד לארובות של תחנות כוח, בגובה של מאות מטרים). פליטות תחבורתיות בגובה נמוך בתוך ריכוזי אוכלוסייה מגיעות לריאותיהם  של מיליוני אנשים בארץ באופן מרוכז ובפרקי זמן ארוכים. בנוסף, זיהום אוויר תחבורתי הינו פעיל ביותר מבחינה כימית, והוא גורם משמעותי ביצירת בעיית האוזון שעליה יורחב בהמשך. על מנת לצמצם את זיהום האוויר מתחבורה (בד בבד עם צמצום הפקקים, תאונות הדרכים, הצורך בסלילת כבישים, ועוד) יש צורך במהפך משמעותי של צמצום התלות בתחבורה פרטית ומעבר משמעותי למערכות הסעת המונים יעילות, נגישות, זולות ונקיות.

לאחר הפליטה של מזהמים לאוויר ממקורות הפליטה, הם מתפזרים בסביבה ואופפים אותנו. בסופו של דבר סוגי המזהמים הקיימים באוויר שאותו אנו נושמים, ריכוזי המזהמים באוויר ומשך הזמן שאליו אנו נחשפים לריכוזים אלה הם שקובעים את מידת הנזק הבריאותי. תקנות אוויר נקי מגדירות ערכי סביבה מירביים (תקני סביבה) של מזהמים שונים באוויר, והם שמיועדים להגן על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור. כבר שנים רבות עולה מנתוני תחנות הניטור בארץ כי מעת לעת יש חריגות מהתקנים של מזהמי אוויר שונים באזורים שונים בארץ ולפרקי זמן שונים. דבר זה מעיד על בעיה לאומית נרחבת.

מה נדרוש מהממשלה הבאה:

• עדכון התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר – התכנית הלאומית (שאושרה בממשלה בשנת 2013) הייתה אמורה (על פי חוק אוויר נקי) להתעדכן באוגוסט 2018, אך הדבר טרם התבצע. יש צורך שהתכנית המעודכנת תהיה שאפתנית הרבה יותר מהקודמת, תעבור במהירות ושיוקצו לה המשאבים הדרושים.
• קידום תכניות קונקרטיות להפחתת זיהום האוויר מתחבורה, בפרט במרכזי הערים – בתכניות אלה אין להסתפק בכלים טכנולוגיים (כגון מלכודות חלקיקים נשימים או ממירים קטליטיים מחמצנים). כבודם אמנם במקומם מונח, אך יש צורך בצמצום ניכר של הנסועה בכלי רכב פרטיים לטובת מערכות הסעת המונים יעילות, נגישות, זולות לציבור ונקיות ככל האפשר.
• צמצום ייצור החשמל מדלקים מחצביים, הגדלה משמעותית של ייצור החשמל ממקורות של אנרגיה מתחדשת, וקידום כלים להתייעלות בצריכת אנרגיה ולחיסכון בחשמל – כל זאת יחד עם קידום אגירה שתאפשר את הגדלת היעדים הלאומיים לייצור אנרגיה מתחדשת.
• קידום ניטור האוויר באמצעים מתקדמים של חישה מרחוק, ובמערכות של זמן אמת שישפרו את ניהול איכות האוויר, בפרט במצבי קיצון.
• פיתוח של מערכות המידע הסביבתי כך שיאפשרו לשפר את הפיקוח והאכיפה מטעם המשרד להגנת הסביבה, ובו-זמנית להגדיל את השקיפות לציבור.