הצעת חוק - כל הכתבות
כיצד עובד חוק הפיקדון? על כל מכל משקה מוטל פיקדון בסך 30 אג’. כל צרכן רשאי להחזיר את הבקבוק לבית עסק, ולקבל את דמי הפיקדון. בתי העסק מעבירים את הבקבוקים שנאספו למיחזור, במימון יצרני המשקאות. כך מממש החוק את עיקרון “המזהם משלם”. מתן הערך הכלכלי לבקבוק נותן תמריץ משמעותי לאיסופו, וגורם לצמצום זיהום הפלסטיק. …
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע”ו-2015 ביקש להסדיר את סוגיית ההגנה על הציבור בכל הנוגע לצריכת מזון, ולהבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, על דרך של חקיקה מתקדמת ורחבה, כנהוג במדינות המפותחות בעולם. יחד עם זאת, ועל אף מטרות החוק, החוק לא מתייחס לשיטת קביעת רמות השאריות של חומרי הדברה המותרת…
ביום ראשון, ה-3 ביוני, תעלה הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון) (הוראת שעה), התשע”ח–2018 ( פ/5318/20). כיצד הצעת החוק תגן על האינטרס של הציבור בחופים? בשנת 2004 עבר חוק החופים, שאוסר על בנייה בחופים. החוק מעולה, אבל יש לו בעיה אחת מאוד משמעותית: תכניות בנייה שאושרו לפני שנת 2004 יוכלו לצאת לפועל. מדובר בעשרות…
תקציר הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור: הפחתת הסיכון מחומרי הדברה. הסכנות הנובעות משימוש בחומרי הדברה איומים ביולוגיים על החקלאות הובילו את ענף החקלאות לשימוש תדיר בחומרי הדברה כימיים. החשיפה לחומרי הדברה מתרחשת בשטחים חקלאיים וביישובים הסמוכים להם, וכן בשטחים הפתוחים העירוניים כתוצאה מריסוס של חומרי הדברה וקוטלי עשבים. הסיכונים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה לחומרי הדברה…
מושב החורף של הכנסת נפתח השבוע בקול תרועה גדול, ובמושב הזה צפויות לעלות מספר הצעות חוק סביבתיות בקידום אדם טבע ודין. 1. הצעת חוק למרשם לאומי פומבי לפליטת כימיקלים – הצעת הPRTR. הצעת החוק הפרטית שלנו מקודמת במקביל עם הצעת החוק הממשלתית אשר אימצה אותה, כאשר בסופו של דבר הצעות החוק תאוחדנה. הצעת החוק הפרטית עברה קריאה…
בשנים האחרונות, עם חשיפתם של מספר לא מבוטל של מוקדי זיהום קרקע, בפרט במתחמים שבהם התנהלה במשך שנים ארוכות פעילות של מערכת הבטחון, התברר כי תופעת הקרקעות המזוהמות, אינה זוכה לטיפול נאות. ברחבי הארץ, קיימים אתרים מזוהמים רבים שרובם רעילים ומסוכנים לאדם ולסביבה ואין תיעוד או מיפוי הולם, שיגדיר את היקף הבעיה ואת הדרכים להתמודד עמה….
עד הצעת חוק ‘שיקום קרקעות מזוהמות’ לא הייתה קיימת חקיקה מפורשת שהגדירה מהי קרקע מזוהמת, מי נושא באחריות לזיהום, מי נושא באחריות לטיפול ולשיקום ומהם מקורות המימון לכך. בנוסף, גם האכיפה כנגד המזהמים והמחזיקים בקרקע לא הייתה מספקת, סמכויות האכיפה והפיקוח היו מפוזרות בין המשרד לבין רשות המים, וההליך התכנוני התנהל במנותק משיקולים סביבתיים וללא שקיפות…